מאגר פסקי דין

החלטה

הצדדים נישאו זה לזה כדמו"י בתאריך ב' באדר תשס"ב (17.2.2002). מנישואין אלה נולדו ארבעת הילדים: [ש'] (שנת לידה 2009), [א'] (שנת לידה 2011), [ו'] (שנת לידה 2013), [ל'] (שנת לידה 2015).

תחילתה של התביעה בתביעת גירושין שהגישה האישה, ותביעה לשלום בית ולחלופין גירושין שהגיש הבעל. התביעות הוגשו בבית הדין בפתח תקווה, שאחראי על אזור השיפוט בו נמצאת העיר בה התגוררו הצדדים. בית הדין בפתח תקווה קיים מספר דיונים, ולאחר שהוגש ערעור לבית הדין הרבני הגדול, בתאריך 7.2.18, הועבר עניינם של הצדדים לטיפולו של בית הדין הרבני בת"א, ובהוראת הראב"ד, הועבר לטפול בהרכב דנן.

בתאריך ד' בשבט תשע"ו (14.1.16) פנתה האישה לבית המשפט בבקשה לצו הגנה עקב אלימות של הבעל. צו זה ניתן לה, והצדדים חיים בפרוד מזה שלוש שנים!

בדיון הראשון, בפני מותב קמא בבית הדין בפתח תקווה, בתאריך ט"ז באדר א' תשע"ו (25.2.16), טענה האישה כי הבעל קרא לה "נבלה" (שורה 12 לפרוטוקול הדיון), וכן זרק עליה סמרטוט (גופיה), וכששטפה את הבית, עיקם לה את היד (שורות 15-16 לפרוטוקול). האישה טענה כי הבעל אמר לה שזה זנות לצאת לשעורי תורה, וכי הוא אמר לה שהיא "פרוצה", "בת זונה" (ראה שורה 37 לפרוטוקול). יוער כי אמירות אלה מגובות בהקלטות שהמציא הבעל לבית הדין (שיחות הצדדים עם הרב מ.), בהם הוא מודה שאמר כי שעורי התורה אליהם הולכת האישה הם זנות ופריצות. כמו כן הבעל חיבל בחשמל שבחדר עבודת האישה, האישה עובדת מביתה כתופרת, והתברר כי "מישהו" קרע את חוטי החשמל (ראה שורה 46 לפרוטוקול מיום כ' בסיון תשע"ח (3.6.18)). באלימות זו הורחק הבעל בהתאם לצו בית המשפט.

הרכב דנן קיים עם הצדדים שלשה דיונים: בתאריכים כ' בסיון תשע"ח (3.6.18), ד' באב תשע"ח (16.7.18), וכן בתאריך א' בשבט תשע"ט (7.1.19).

בדיון שהתקיים בתאריך כ' בסיון תשע"ח (3.6.18) טענה האישה שהסיבות הגירושין הינן, שהבעל אינו שולט על עצמו (שורה 9 לפרוטוקול) היא סבלה מאלימות פיזית של עיקום יד וזריקת גופיה על הפנים (שורה 10-12 לפרוטוקול), וכן שהיה קורא לה זונה (שורה 29 לפרוטוקול).

הבעל חוזר השכם והערב על טענתו שרוצה בשלום בית. אך בידו השנייה הוא מעלה טענות שהאישה "יש לה מערכת יחסים עם גבר זר". בדיון שהתקיים בתאריך א' בשבט תשע"ט (7.1.19), המציא בא כוח הבעל קלטת, ובה שיחה בין הבעל לאישה, וכן שיחה טלפונית של האישה עם גורם שלישי. בית הדין לא הבין מה הפסול בשיחה זו, ועל כך משיב בא כוח הבעל (שורה 62-64 לפרוטוקול):

בית הדין: מה עוד יש שם?

בא כוח הבעל: שיש לה שם מערכת יחסים עם גבר זר!

בית הדין: אם ככה, הוא חייב לגרש!

בא כוח הבעל: הוא לא אמר שיש לה יחסים עם גבר זר הוא אמר שהיא משוחחת עם גבר זר."

סבר בית הדין לתומו כי הנה הבעל טוען וחוזר וטוען, מנסה לטעון שהאישה אסורה עליו מחמת יחסים עם גבר זר, וכעת מנסה ליפות את טענתו, ואז מספר דקות לאחר מכן, אומר בא כוח הבעל (שורה 91 לפרוטוקול):

"את הניאוף שלה אנו רוצים להראות."

ויוער, מדובר בשחות עם קרוב משפחה שייעץ לצדדים בעניין חיי הנישואין, כאשר בקלטת שממציא הבעל, מוכח שאותו גורם מתקשר לטלפון של הבעל. אבל זה לא מפריע לבא כוח הבעל לקרוא לאישה נואפת, או כלשונו; "את הניאוף שלה אנו רוצים להראות". האם כך מתנהג בעל שרוצה שלום בית?

בדיון שהתקיים בתאריך ד' באב תשע"ח (16.7.18), שמע בית הדין את הקלטת, שבה נשמע הבעל מקלל ומאיים על האישה, ואלה הדברים שנרשמו בפרוטוקול, מתוך הקלטת, כאשר בית הדין חוזר על דברי הבעל שנאמרו בקלטת, וכך אומר הבעל לאישה (פרוטוקול הדיון שורה 60-66) בין השאר:

"גוג ומגוג יהיה פה…"

"תזהרי ממני…"

"את לא מכירה אותי…"

"גיהנום יהיה…"

"לא כדאי לך לפתוח פה הרבה לא יעזור לך ולהורים שלך…"

"אני ישחט אותך אם תגידי את המילה אלימות…"

"אני אשים אותך בסיר עוד דקה…"

בית הדין נתן לבא כוח הבעל אפשרות להגיב על הנשמע בקלטת, אולם הוא בחר שלא להגיב. במקום זה שלח לבית הדין שלשה תמלולים של שיחות אחרות. בית הדין קרא את התמלולים שהמציא הבעל, וקובע  שאין בהם דבר ולא חצי דבר.

באחת הקלטות נשמעת האישה מאד לחוצה מהתנהגות הבעל. בדיון שהתקיים בתאריך א' בשבט תשע"ט (7.1.19), לבקשת בא כוח הבעל, שמע בית הדין את הקלטת. בית הדין לא שמע כל פסול בהתנהגות ובאמירות של האישה בקלטת, אך לבקשת האישה, שביקשה להגיב על הקלטת, סיפרה האישה כי הדבר נבע מכך שהבעל בקש ממנה לקיים יחסי אישות בעודה אסורה עליו, ולכן שלחה אותו למקלחת להירגע (ראה שורה 77-81 לפרוטוקול). הבעל אמנם הכחיש את דברי האישה, אולם בית הדין לא התרשם שהכחשתו כנה.

עוד יש להבהיר, כי כל רצונו של הבעל ב"שלום בית", כוונתו לתפוס את הנישואין בכוח באי מתן גט, עד אשר תיכנע האישה לדרישותיו בתחום הכלכלי, בין השאר בעניין הרכוש, הדירה, וכן בעניין המזונות. וכך אומר בא כוח הבעל בדיון ביום א' בשבט תשע"ט (7.1.19), (שורה 43-46 לפרוטוקול):

"בא כוח הבעל: למה מכריחים אותו לתת גט? מה זה גט מעושה? הוא לא יהיה גמור בליבו.

בית הדין: הוא גם רוצה לתת גט.

בא כוח הבעל: היא צריכה להוריד במזונות. הגט מותנה בהפחתת המזונות. היא לא יכולה לתת את כל הכסף של מזונות הילדים לעו"ד. שלוש שנים למשוך תיק. מאיפה? ממזונות הילדים."

(הדגשים לא במקור).

הנה כי כן, הגט מותנה בהפחתת מזונות. כסף כסף וכסף. לא שלום אלא ממון. ולהזכיר, מדובר בזוג שחי כבר 3 שנים בנפרד!

לא זו אף זו, בדיון בתאריך ד' באב תשע"ח (16.7.18), התייחס בא כוח הבעל לדברי הבעל שאמר כי "גוג ומגוג יהיה פה…" (שורה 112 לפרוטוקול):

"בא כוח הבעל: המלחמה היא על הרכוש לא מעבר לזה […] בגלל זה הוא אמר לה מלחמת גוג ומגוג."

ובית הדין סבר לתומו כי המלחמה היא על שלום בית, כטענת הבעל. צא ולמד כי לא שלום יש כאן אלא רק טענות על מזונות ורכוש.

לאור העובדה כי הבעל גם תבע שלום בית ולחלופין גירושין, וכי הצדדים מצויים בפירוד מוחלט מזה שלוש שנים, ואין כל סיכוי, ולו הקלוש ביותר, שהשלום ישכון בבית, ולאור המילים הקשות שאמר הבעל לאישה והתנהגותו האלימה, הן פיזית והן מילולית, בית הדין פוסק כי הבעל חייב ליתן לאישה גט פיטורין לאלתר.

כמו כן, אף שהאישה תובעת גירושין, כיון שהגירושין הינם מחמת התנהגותו הרעה של הבעל, אלימות מילולית ופיזית, בית הדין פוסק כי האישה זכאית לקבל את מלוא כתובתה (ראה בעניין: משפטיך ליעקב חלק ז' סימן ה).

בעניין הדירה: בית הדין הבהיר כי ידון בעניין הדירה אך ורק לאחר סידור הגט. נושא הדירה ידון מתוך התחשבות בין השאר בחיוב המדור והמזונות של האב לילדיו והבטחתם. אך כאמור, כל זה ידון אך ורק לאחר סדור הגט.

בעניין מזונות האישה, בית הדין סבור כי אם יעכב הבעל את מתן הגט, יש לחייבו במזונות אישה מדין "מעוכבת מחמתו". בית הדין מביע תקוה שלא נזקק לכך.

לאור כל האמור לעיל פוסק בית הדין כדלהלן:

א. הבעל חייב ליתן גט פיטורין לאישה לאלתר.

ב. קובעים מועד לסידור גט ליום ט"ו באדר א' תשע"ט (20.2.19) שעה 11.

החלטה זו מהוה הזמנה לצדדים למועד סידור הגט!

ג. הבעל חייב במלוא כתובת האישה, אולם התשלום בפועל ידון במסגרת הדיון שיעסוק בדירה.

ד. הדיונים בעניין הדירה יתקיימו אך ורק לאחר סדור הגט.

ה. במידה והבעל יסרב ליתן גט פיטורין לאישה, יחייב בית הדין את הבעל במזונות אישה, וכן ידון בהטלת צווי הגבלה על הבעל.

ניתן לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.

ניתן ביום ב' בשבט התשע"ט (08/01/2019).

הרב צבי בן יעקב – אב"ד                  הרב יצחק הדאיה                            הרב משה בצרי