מאגר פסקי דין

בקשה להחייאת ערעור שלטענת המשיבה מונעת מבקשת ריב ומדון גרידא

בבית הדין הרבני הגדול ירושלים

תיק מספר:

תיקים 973484/6 973484/8

בפני כבוד הדיינים:

הרב יעקב זמיר

תאריך:

כ"ז בטבת התשפ"א
11.1.2021

הנידון:

בקשה להחייאת ערעור שלטענת המשיבה מונעת מבקשת ריב ומדון גרידא

צד א':

המערער (משיב בערעור שכנגד): פלוני (ע"י ב"כ טו"ר אביעד אושרי)

צד ב':

המשיבה (מערערת בערעור שכנגד): פלונית (ע"י ב"כ טו"ר צבי גלר וטו"ר זיו ברקוביץ)

החלטה

עניינם של הצדדים נדון בבית דיננו לפני כשנה.

הצדדים ערערו שניהם על פסיקתו של בית דין קמא שפטר את המערער מלהמשיך ולשלם את מזונות ילדיו אך לא הורה על השבה רטרואקטיבית של מזונות ששולמו.

האב ערער על הסיפא של האמור והאם על הרישא. ערעורה של האם כלל בין השאר טענות מצד סדרי הדין שכן פסק הדין ניתן במותב שאחד מחבריו לא היה חבר ההרכב בעת הדיון העיקרי וללא שיסכימו הצדדים למתן פסק הדין באופן זה על פי תקנה ע"א לתקנות הדיון.

טענתה זו של האם התקבלה ומשום כך, ומבלי לדון ביתר הטענות, החליט בית דיננו להשיב את ההליך לבית דין קמא כדי שהדיין שהיה חבר בית הדין בעת הדיון העיקרי יחווה דעתו ויצטרף או שלא יצטרף לדעת חבריו להרכב ופסק הדין יהיה תוצר של דעות שלושת הדיינים ששמעו את הצדדים בדיון ולא של שניים מהם ושל דיין שלישי שלא ישב כיסאות למשפט עימם בעניינם של הצדדים.

בהחלטתנו קבענו כי לאחר שיינתן פסק הדין תעמוד לשני הצדדים זכות הערעור על פסק הדין לגופו, כבתחילה.

פסק דינו של בית דין קמא ניתן בהתאם לאמור, לאחרונה, ועתה שב המערער ומבקש לדון ולהכריע בערעורו.

המשיבה הגיבה לבקשתו בתגובה שחלקה טענות בדבר היותו של המערער 'איש מלחמה' בעוד היא מצידה נכונה הייתה להניח את נשק הערעורים ולהכריז על שביתת נשק משפטית. חלק אחר בתגובה טוען כי אם כדברי המערער בנוגע למצבו הכלכלי הרי שאם יידחה ערעורו ואם יחויב בהוצאות משפט – אפשר שלא תמצא היא ממי לגבותן, ועל כן מבקשת היא כי שמיעת ערעורו תותנה בהפקדת ערובה נכבדה בסכום של 30,000 ש"ח.

עוד מבקשת המשיבה כי אם נעתר לבקשת המערער יותר גם לה להגיש ערעור שכנגד "גם לאחר תום חמישה־עשר יום מיום הגשת הערעור של האיש".

דינה של בקשת המערער להתקבל, דינו של חלקה הראשון של בקשת המשיבה להידחות ואת חלקה האחרון יש לקבל באופן חלקי, וכדלהלן:

החלטתו הקודמת של בית דיננו החלטה חלוטה היא וברורה. בגלגולו הראשון של ההליך הורינו על שמיעת הערעור – וכאמור אף התקיים בו דיון – ללא הוראה על הפקדת ערובה, ומשנקבע בהחלטה חלוטה כי לשני הצדדים תעמוד הזכות לשוב ולערער לאחר החלטתו החדשה של בית דין קמא, וודאי שעה שהחלטה זו אכן לא שינתה דבר מהאמור במסקנותיה של קודמתה והערעור החדש הוא הוא הערעור הישן – לפחות מצידו של המערער שערעורו הקודם לא נסוב סביב שאלת סדרי הדין, שהיא לבדה שחל בעניינה שינוי מהמצב שהיה בערעור הישן – אין מקום למנוע את הערעור עתה או להתנותו בערובה שלא נדרשה בהליך הקודם.

נוסיף גם ונאמר כי טיעונים בדבר היותו של המערער בבחינת "ההוא דהווה אמר דונו דיני" בעוד המשיבה מוכנה לוויתורים ולפשרות אינם יכולים להקים כשלעצמם עילה לחיוב בערובה. תשובת המשיבה לא כללה טענות לגופן של טענות המערער ונימוקים מדוע יש סבירות שערעורו יתגלה כערעור סרק ויגרור חיוב בהוצאות, אי־נכונותו של המערער לוותר על טענותיו למען השקטת הריב – נכונות שאותה מייחסת המשיבה לעצמה בהנגדה אליו – אפשר שיכולה להצדיק ביקורת מסוימת עליו, אך מדובר במיצוי זכות שבדין, ואין בה אינדיקציה כי לבסוף לא יתקבלו הטענות ויתגלו כטענות סרק, והלוא הן הן הטענות שלפני שנה לא סברנו כך לגביהן. לפיכך אין כל עילה לסטות משנהגנו בהליך המקורי ומן העולה מההחלטה שניתנה בשעתו ולדרוש ערובה כלשהי כתנאי לחידוש הדיון בערעור.

ועוד נוסיף כי גם לוּ סברנו כי יש מקום לדרישה לערובה – ודאי לא היה מקום לדרוש את סכום הערובה שבו נקבה המערערת, 30,000 ש"ח. הדבר גלוי וידוע שמעטים המקרים שבהם מחייב בית דיננו בהוצאות בסכום כזה או קרוב אליו, ואין כל יסוד להניח כי מקרה דנן הוא מהחריגים. דרישה זו אינה מוצדקת, ושעה שהיא מוגשת בד בבד עם טענה המניחה כי אין סכום זה בר־השגה בקלות בעבור המערער – גם אם לשיטת המשיבה טענה זו נטענת רק מחמת החשש שמא האמת עימו בנוגע ליכולותיו הכלכליות – הרי היא בבחינת דרישה לחסום את האב מלערער על פסק דין שהערעור עליו הוא ערעור בזכות ולאחר שלמעלה מן הצורך ניתנה גם החלטה המתירה לצדדים לערער עליו.

ועוד נאמר כי בניגוד לדברי המשיבה – תיקיהם של הצדדים לא נסגרו, לא תיק ערעורה שלה ולא תיק ערעורו של המערער – וזאת משום שאכן נקבע כאמור כי הצדדים יהיו רשאים לחדש את ההליך לאחר פסיקת בית דין קמא (אף שיכול היה בית דיננו לסגור את התיקים ולעת הצורך לפתוח חדשים), ואין שחר לטענת המשיבה:

14. לפלא כי האיש לא נדרש לפתיחת תיק. ערעורו של האיש הוכנס בערמה "כבקשה לעדכון פסק הדין", לתיק ערעורו הקודם למרות שבפועל ניתן פסק דין ונסגר הערעור.

15. אולי אין מגבלה כי האיש לא ימחזר את טענותיו, אולם לא יתכן כי האיש ישתמש באותם תיקים בזמן שהאיש מבקש לערער על תוכנו ומהותו של פסק הדין!

הערעור הוכנס לתיק קיים כיוון שהוא הוא הערעור שהוגש לפני למעלה משנה ושהתיק בעניינו נותר פתוח לאור החלטתנו כי הצדדים יהיו רשאים לחדש את ההליך לאחר פסיקתו החדשה של בית דין קמא. וכך כאמור גם בנוגע לתיק ערעורה של המשיבה עצמה.

הטענה על 'מחזור טענות' תמוהה ומופרכת ונראית כניסיון לייצר רושם מוטעה כי האב מעלה מחדש טענות שאותן דחינו, בעוד האמת היא כי טענות האב לא נבחנו וכל שכן שלא נדחו מעולם נוכח הליקוי בסדרי הדין שנמצא בפסק דינו המקורי של בית דין קמא, ובעוד נקבע בפירוש כי יוכל לחזור ולהעלות את טענותיו – וכך גם המשיבה בנוגע ליתר טענותיה שמלבד הטענה שהתקבלה בנוגע לסדרי הדין, ומאחר שמדובר בהחייאתו של אותו ערעור עצמו – מבחינת תוכנו של פסק הדין מושא הערעור ומבחינת הטענות נגדו, אף אם עתה הערעור הוא על פסק הדין החדש וקודם היה הוא על פסק הדין הישן – ועל בסיס החלטתנו הקודמת אין אנו רואים מניעה לדון בו באותו תיק עצמו.

כך ייעשה גם בנוגע לערעורה של המשיבה אם תבקש לדון אף בו.

סוף דבר, מכל האמור עולה כי יש לקבוע מועד לדיון בערעורו של האב, לגופו.

האם רשאית אף היא לחדש את ערעורה.

אשר לבקשה כי יותן לה לשם כך פרק זמן מעבר לחמישה־עשר הימים שבהם היא זכאית להגיש 'ערעור שכנגד' נאמר זאת:

מן הדין יכולים ערעוריהם של הצדדים עתה להיראות כהמשך וחידוש ההליכים הקודמים, וככל האמור לעיל, אף שיכולים היו גם לעמוד על רגלי עצמם כהליכים חדשים.

לו דובר בהליכים חדשים ברי כי מן הדין רשאי כל צד לערער בתוך שלושים יום מפסק הדין, ואם האחד ערער יוכל משנהו להגיש ערעור נגדי בתוך חמישה־עשר יום, גם אם יחרגו הללו משלושים הימים. הכול בהתאם לקבוע בתקנות הדיון. ברם משמדובר בחידושו של הליך קודם אפשר שאין מקום לקציבה דווקנית של מועדים אלה. אכן אם כך נקבע נצטרך לשאול את עצמנו מה קצבה תהיה להחייאתם של הערעורים? וכי לעולם? ולכאורה אף שאין הוראה מפורשת בתקנות הדיון בנוגע למצב זה שמא היה עלינו לדמותו – מסברה – לערעור 'רגיל' ולהיצמד אף בו למועדים הנ"ל, אך אולי היה יכול בעל דין להשיב ולומר כי כיוון שההליך כבר קיים ועומד רק אם נזנח למשך מחצית השנה, ולאחר מתן התראה לצדדים בעניין זה, היה עלינו למחוק את ההליך.

שאלות אלה ראויות לבירור ולשיקול דעת, ברם שעה שאחד הצדדים כבר הגיש את בקשתו להחייאת הערעור, ומשנהו גם הוא מעוניין בכך אלא שמבקש הוא ארכה – אין המקום להיכנס בבירור זה עתה אלא אם נניח כי הכרחי הוא כדי להכריע בבקשת הארכה של המשיבה. ומאחר שלדעתנו יש מקום להיעתר לבקשה זו בין כך ובין כך, ובייחוד אמורים הדברים נוכח הימצאותנו בתקופת חירום, אין אנו נזקקים לבירור השאלה האמורה.

אכן המשיבה ביקשה כי תורשה להגיש ערעור שכנגד – ולאמור היינו לחדש את ערעורה הראשון – "גם לאחר תום חמישה־עשר יום מיום הגשת הערעור של האיש", ולא הגדירה כמה זמן היא מבקשת. ברי כי גבול יש לקבוע.

הדעת נותנת גם כי למרות האמור כי יש מקום להיעתר לבקשה למתן ארכה – הארכה צריכה להיות סבירה תוך שיש להביא בחשבון גם כי עיקרו של ערעורה של המשיבה מן הסתם, בדומה לזה של המערער, יהיה מעין הערעור המקורי ואף אם תרצה המשיבה להוסיף בו דברים – ההיערכות לכך אינה כהכנת ערעור חדש מעיקרו. יש גם להביא בחשבון כי הדיון בשני הערעורים – רצוי שיהיה מאוחד ואין צידוק להשהות את הדין בערעורו של האב לבלי קץ.

מסקנות והוראות

נוכח כל האמור אני קובע כדלהלן:

א. מזכירות בית הדין תקבע מועד לדיון בערעורו של האב רק החל משישים יום (לרבות ימי פגרה וימי תקופת החירום הנוכחית) לאחר חיתום החלטה זו.

ב. האם רשאית להודיע לבית הדין במשך שלושים יום (גם הם לרבות ימי פגרה וכו') מחיתום החלטה זו (ולא ממועד הגשת ערעורו של האב) על רצונה לחדש אף היא את ערעורה (למעט הטענה הנוגעת לסדרי הדין שבאה על תיקונה בהתאם להוראתנו), ובכלל זה לצרף לו השלמות אם תחפוץ בכך, וכן להשיב על ערעורו של האב לגופו.

ככל שתעשה כן יהיה רשאי האב להגיב על ערעורה שלה, והדיון בערעורה יאוחד עם הדיון בערעורו.

ג. החלטה זו מותרת בפרסום בהשמטת פרטיהם המזהים של הצדדים.

ניתן ביום כ"ז בטבת התשפ"א (11.1.2021).

הרב יעקב זמיר

נשארו שאלות? השאירו פרטים ונחזור אליכם:

תקופת הגירושין מלאה בסימני שאלה, ואין בעלי מקצוע רבים שיספקו לך תשובות לשאלות עוד קודם חתימה על ייצוג. לצורך הקלת התהליך ומתוך שליחות לסייע ככל הניתן ללקוחותינו, סיכמנו עבורך את השאלות שהתקבלו אצלנו בתקופה האחרונה, כדי לשתף ידע ולתת כתף בתקופה לא פשוטה. במידה ויש לך שאלה שלא מופיעה כאן, ניתן לפנות באמצעות הטופס שבתחתית העמוד, נשוב בהקדם עם תשובה מפורטת.

Top
נגישות

מדריך עשרת השלבים לתכנון הליך גירושין נכון

הירשמו עכשיו וקבלו את המדריך חינם

בהרשמה אני מאשר לקבל תכנים שיווקים ומידע.

טוען רבני לענייני גירושין - משה ליבוביץ

צרו קשר עוד היום

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

פרטים ליצירת קשר

פתח צ'אט
💬 זקוק לעזרה?
שלום 👋
אנחנו יכולים לעזור לך?