פסק דין
הצדדים נישאו כדמו"י בתאריך כ"ג באב תשס"ג (21.8.03) ולהם שלושה ילדים.
בתאריך כ"ט בחשון תשע"ז (30.11.16) פתחה האישה בהליכי ישוב סכסוך ולאחר שאלו לא צלחו פתחה בהליכים משפטיים המתנהלים בבית המשפט.
ובתאריך כ"ו באלול תשע"ח (6.9.18) הגישה תביעת גירושין וכתובה לבית הדין.
בני הזוג התגרשו בתאריך ה' בניסן תשע"ט (10.4.19) וזאת לאחר שהוסכם שהאישה אינה מוותרת על כתובתה ודיון בכתובה יתנהל לאחר סידור הגט.
כאמור בפני בית הדין עומדת תביעת הכתובה כאשר דיוני הרכוש מתנהלים בבית המשפט.
בפתח פסק הדין נדגיש כי ידוע, והדבר אף הובהר לצדדים, שהאישה זכאית לכתובתה כל עוד לא הוכח אחרת, אבל לא זכאית לכתובה בנוסף לאיזון זכויות. לכן בדרך כלל דיוני הכתובה נערכים רק לאחר פסק דין רכושי ולעיתים התביעה מתייתרת. בנידון דידן פסק הדין הרכושי לדברי הצדדים עשוי להשתהות ומשכך בקשה האישה לדון בזכאותה לכתובה מתוך ידיעה שאם היא זכאית לה, הסכום שתקבל יקוזז מסך הזכויות שתהיה זכאית לקבל מהבעל במסגרת איזון הנכסים.
לדברי האישה, בתאריך כ"ז בתמוז תשע"ז (21.7.17) היא עזבה את בית המגורים הרשום על שמו של הבעל וזאת לאחר שגילתה שבעלה מנהל מערכת יחסים עם אישה אחרת.
האישה טענה שמאז שנת 2014 בעלה מנהל מערכת יחסים עם אישה אותה הכיר בשעה שעסק בגלישת גלים, לדבריה מדובר במערכת יחסים אינטימית הכוללת יחסי אישות טיולים משותפים ועוד. לדבריה כאשר שטחה בפני בעלה את טענותיה הוא הכחיש והמשיך לנהל את מערכת היחסים הנ"ל. וכך למרות שהיא הייתה מוכנה לתת לבעלה הזדמנות נוספת, מתוך רצון לשמור על התא המשפחתי, הוא ניצל את נכונותה לרעה.
סך הכתובה כפי שהוצגה לבית הדין 180,000 ש"ח. אמנם בא כוח הבעל טען בדיון שנערך בתאריך 26.3. שמדובר ב 18,000 ש"ח בלבד אבל בית הדין בדק את הכתובה עוד בדיון ואישר את טענת האישה ובאת כוחה שסך הכתובה עולה ל180,000ש"ח (שורות 32-37 לפרוטוקול).
בתאריך כ"א בחשון תש"פ (19.11.19) התנהל דיון הוכחות בעניין הכתובה.
האישה ובאת כוחה חזרו על הטענה שהאיש מקיים מערכת יחסים ממושכת עם אישה אחרת הכוללת יחסי אישות, מערכת יחסים זו גרמה לפירוק התא המשפחתי ולעזיבת האישה את בית המגורים המשותף.
האיש הכחיש בדיון את הטענות כנגדו. לדבריו הוא אכן מכיר את האישה המדוברת אבל מדובר בידידות ותו לא. לדבריו לא הייתה ביניהם מעולם מערכת יחסים אינטימית.
האישה הציגה דו"ח חוקר והחוקר עצמו נחקר על ידי בא כוח הבעל. החוקר סיפר על שני מעקבים שערך אחרי האיש, בשניהם האיש נפגש עם האישה המדוברת, פעם ישבו ביחד במושב האחורי של הרכב על שפת הים במשך זמן ארוך, החוקר לא ראה מה הם עשו, ופעם הם נפגשו לאחר מסיבה בגן ציבורי, ישבו על ספסל התחבקו והתנשקו.
בא כוח הבעל חקר את החוקר הפרטי וניסה לערער את אמינותו ואמינות עדותו, החוקר השיב על שאלותיו.
בנוסף הגיעה עדה, חברה של האישה, שהעידה על מערכת היחסים בין בני הזוג לדבריה מדובר באישה שניהלה את הבית טיפלה בילדים דאגה לאוכל בריא דאגה לבעל הלכה איתו לאירועים חגגה לו מסיבת יום הולדת וכדבריה מבחוץ נראתה זוגיות מושלמת.
האישה סיפרה שחברה משותפת ספרה לה שהאיש בוגד באשתו. האישה עצמה התביישה לספר ורק כאשר היא עצמה דיברה איתה והעלתה את הנושא, האישה ספרה לה על הבגידה ועל כך שהיא נתנה לו הזדמנות נוספת והוא לא הפסיק את הרומן. האישה אמרה שהיא אמנם לא ראתה אותם ביחד אבל כן ראתה את הרכב של האישה בבוקר מוקדם בבית האיש. כמו כן אמרה שניכר היה על ילדי הצדדים שהם עוברים משבר.
בהמשך הדיון נחקרה התובעת על ידי באת כוחה. האישה ספרה על היכרות הצדדים שהתחתנו למרות פער הגילים שביניהם, על כך שכדי לטפל בבית בילדים ובבעל עזבה את עבודה. האישה ספרה על גילוי הבגידה ועל הנכונות לתת לבעל עוד הזדמנות מתוך רצון לשמור על התא המשפחתי, הזדמנות שהבעל לא עמד בה. עוד ספרה שהייתה ב"איקיאה" עם אמה וראתה את בעלה עם האישה המדוברת שעזרה לו לבחור דברים, היא הציגה תמונה לבית הדין. הבעל בתחילה הכחיש את הדברים, ואחר כך חזר בו ואמר שאכן היה אירוע כזה, אבל הוא לא היה יד ביד עם האישה המדוברת. בהמשך הסביר הבעל שהם לא הגיעו למקום ביחד כזוג אלא הוא פגש את האישה המדוברת במקום באקראי.
בנוסף האישה הציגה תמלול של שיחה בה אמו של הבעל אמרה שהיא מצטערת על מה שקרה.
בא כוח הבעל ערער על התמלול.
בית הדין חקר את הבעל על טיב היחסים עם האישה המדוברת. הבעל טען שאין ביניהם שום מערכת יחסים אינטימית המפגש במסיבה עליו העיד החוקר היה במקרה, גם המפגש ב"איקיאה" היה במקרה. והם אכן היו בחוף הים אבל לא מדובר על קשר אינטימי אלא על שיחה ותמיכה נפשית שלה בו ושלו בה.
בא כוח האיש חקר את האישה וטען שהאישה פתחה חשבון באתר "טינדר" שהוא אתר המיועד ל"הכרויות", מה שמוכיח לדבריו שהאישה בגדה בבעלה.
האישה הכחישה את הדברים ואף אמרה שבעקבות המשבר שעברה היא לא פוגשת גברים עד היום. האישה אמרה שהבעל פתח לה חשבון ב"טינדר", וכשהיא ראתה בקשות מכל מיני גברים בפייסבוק היא מיד סגרה אותו. לשאלת בא כוח האיש, האישה הכחישה כל קשר עם גבר אחר במהלך חיי הנישואין.
בא כוח האיש הציג עד, חבר של הבעל ומכר של הצדדים. האיש העיד שהוא עצמו נכנס ל"טינדר" וראה תמונה של האישה ב"טינדר", לדבריו הוא "סינן" אותה, ולכן ראה את התמונה פעם אחת בלבד. לדבריו הוא מיד התקשר לאיש וסיפר לו והאיש היה בהלם.
בית הדין בירר עם הבעל מה ידוע לו על ה"טינדר". הבעל אמר שהחבר סיפר לו. לשאלת בית הדין האם בדק את הנושא ובירר אותו מעבר לאותה אמירה של חבר שראה תמונה פעם אחת ב"טינדר"? השיב האיש שלא חיפש, אבל היו עוד חברים שהתקשרו וספרו לו, הוא עצמו לא חשב שיצטרך עדות על כך ולכן לא דאג לראיות.
לאיש הוצגה התכתבות שלו עם אחותו שעוסקת במחשבים ושלדברי האישה היא פתחה את החשבון שלה באתר הנ"ל כדי להפליל אותה, ובהתכתבות אחותו מבררת כיצד מאייתים את השם של האישה. האיש הכחיש את ההתכתבות וטען שזה מבויים על ידי האישה שנכנסה לטלפון שלו ועשתה את זה.
עוד הוצג לאיש התכתבות שלו עם האישה המדוברת, בה האיש מספר לאישה המדוברת שאשתו, התובעת, דברה עם בעלה של האישה המדוברת וספרה לו על מערכת היחסים שלהם. האיש השיב שהוא לא יודע אם כתב את זה. וחזר וטען שלא היו לו יחסים עם המדוברת מעולם.
לאחר שמיעת העדויות חקירת העדים והצדדים והצגת הראיות על ידי הצדדים ובאי כוחם, בית הדין חזר והבהיר לצדדים שתינתן החלטה בעניין הכתובה, אבל במידה והבעל יחויב בתשלום כתובה לאישה, תשלום זה יקוזז מאיזון הנכסים, אם הבעל יצטרך להעביר זכויות לאישה.
למרות שבמהלך הדיונים הועלה על ידי באת כוח האישה עניין הרכוש, כפי שהובהר כבר בדיונים עניין הרכוש עומד לפתחו של בית המשפט ואינו משפיע כלל על שאלת זכאותה של האישה לכתובה, לגרוע או להוסיף, ומשכך בית הדין לא דן בו ולא יתייחס אליו בפסק הדין.
כידוע אישה זכאית לכתובתה כל עוד לא הוכח אחרת.
אמנם בנידון דידן האישה פתחה בהליכי הגירושין אבל האיש "שיתף פעולה" באופן מלא לכל הליכי הגירושין מהדיון הראשון והלאה, ואין ספק שהגירושין היו על דעתו מרצונו ובהסכמתו המלאה.
בנוסף להתרשמות בית הדין תביעת הגירושין של האישה מוצדקת, וזאת גם אם יטען האיש ובא כוחו שלא שיתפו פעולה בעניין הגירושין.
האיש מבחינה הלכתית "רועה זונות", וכבר נפסק בשו"ע סימן קנד סעיף א' שהדבר מהוה אף עילה לכפיית גט.
אין לבית הדין ספק שהאיש מנהל מערכת יחסים עם אישה אחרת. בנוסף לכך שבמעשיו מחריב את ביתו, האישה הזרה היא גם אשת איש, מה שמשפיע לא רק על התא המשפחתי שלו כי אם גם על חורבן ביתה שלה. אמנם האיש התמיד בהכחשותיו, אבל לאור הראיות והעדויות שהוצגו לבית הדין, התנהלות האיש בדיונים, החזרה מדברים שאמר והניסיונות להסביר את חזרותיו, הניסיונות להתחמק משאלות שנשאל באמצעות תשובות סתומות, ההסברים הלא מספקים למפגשים שלו עם האישה המדוברת די בהם בכדי להוכיח שהאיש אכן "רועה זונות" ומנהל קשר אינטימי עם אישה אחרת. יש לציין שלא מדובר על מעידה חד פעמית אלא על קשר מתמשך במשך תקופה ארוכה.
יש לציין שהאישה אמרה בבית הדין, והדבר לא הוכחש, שהיא הסכימה לניסיון שלום בית שלא צלח בגלל התנהגותו של האיש שגם אחרי שנודע על בגידתו וגם אחרי שהובהר לו שהדבר יוביל לפירוק התא המשפחתי המשיך במערכת היחסים שלו עם אותה אישה.
הניסיונות להטיל דופי באישה לא צלחו. לבית הדין לא הוצגו ראיות ששוללות את זכאותה של האישה לכתובה והדבר אף נאמר לבא כוח האיש בסוף הדיון.
הטענה בדבר הופעתה של האישה ב"טינדר" גם אם היה אמת בדבר, לא ברור שהיא בלבד יכולה לשלול את זכאותה מכתובה. בפרט שלא הוצגו כל הוכחות ממשיות לכך מלבד עדותו של חברו של האיש ש"במקרה" נתקל בתמונתה פעם אחת ולא ראה אותה יותר. "כמובן" שהאיש "לא חשב שיזדקק לראיות" ולכן לא טרח להשיג אותן. כמובא לעיל, כאשר נשאל למה לא חשב שיזדקק לראיות לא היו בידו תשובות ברורות.
יש לציין שיש להטיל ספק גם בעצם עדותו של החבר ובדבריו של הבעל שהיו עוד חברים ושהוא לא אסף ראיות כי לא חשב שיזדקק להם.
על כך יש להוסיף שהאישה חושדת שהדבר נעשה על ידי האיש עצמו בסיוע אחותו וכפי שנאמר לעיל שיש רגלים מוצקות לדבר.
על הטענות של האיש כלפי אשתו ואם ילדיו היה ראוי לומר "כל הפוסל במומו פוסל". וד"ל.
משכך האישה זכאית לכתובה בסך 180,000 ש"ח.
האיש יעביר לאישה את תשלום הכתובה תוך 30 יום.
במידה והאיש יחויב להעביר לאישה זכויות ממקום העבודה, סך הכתובה הנ"ל יקוזז מאיזון המשאבים.
ניתן לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.
ניתן ביום ג' באייר התש"פ (27/04/2020).
הרב דניאל אדרי – אב"ד הרב אלעד עלי הרב משה זאדה
