פסק דין
הצדדים נישאו בתאריך י' בכסלו תשע"א (17.11.10) ולהם שני ילדים קטינים משותפים.
הבעל עזב את גבולות הארץ בפברואר 2017 ועבר להתגורר בארה"ב.
בתאריך ט"ז באב תשע"ז (8.8.17) הגישה האישה תביעת גירושין כנגד הבעל.
בתאריך כ"ו בחשון תשע"ח (15.11.17) התקיים דיון בתביעת האישה לגירושין. בדיון נכחו האישה ובאת כוחה, ומצד הבעל הופיע בא כוחו היות והבעל כאמור שוהה בחו"ל.
במהלך הדיון עלו טענות הצדדים בדבר סיבת עזיבתו של הבעל את הארץ וטענות נוספות שאין כאן המקום לפרטם.
בא כוח הבעל הסכים לסידור גט ובית הדין עשה את ההכנות הנדרשות לסידור גט שליחות.
במהלך הדיון העלה בא כוח האיש טענות על חיוב המזונות של הבעל ועל הרכוש המשותף, קרי הדירה שבבעלות הצדדים (משורה 32 לפרוטוקול הדיון). בבית הדין נוהל דיון הכולל את השתכרות הצדדים, ערך הדירה, תשלום המשכנתא ועוד, ובכלל זה ניסיונות לגישור בדיון השתתפו באי כוח הצדדים והאישה.
האישה באמצעות באת כוחה אף הגישה באותו יום צו עיקול נכסים.
למחרת, מסר בא כוח הבעל את פרטי הבעל, ובית הדין יצר קשר עם בית הדין בארה"ב כדי לסדר גט שליחות כאמור.
הבעל הגיע לבית הדין בארה"ב ושילם את רוב התשלום עבור סידור הגט (היתרה שולמה על ידי הנהלת בית הדין), בתאריך ז' בטבת תשע"ח (24.12.17) בית הדין קיבל אישור מבית הדין בארה"ב על התשלום ובירור שמות כמקובל בסידור גט שליחות.
הגט נשלח מחו"ל וסודרו הגירושין בין בני הזוג בתאריך ז' בטבת תשע"ח (24.12.17).
למחרת, בהסכמת הצדדים, הורה בית הדין למזכירות בית הדין בהחלטה מתאריך ח' בטבת תשע"ח (25.12.17) לפתוח את כלל התיקים, וזה לשון ההחלטה:
"המזכירות תפתח תיקי מזונות הסדרי ראיה חלוקת רכוש ושונות ביוזמת בית הדין. יש להזין את הבעל כתובע ואת האישה כנתבעת".
תיקי התביעה נפתחו, אבל בגלל בעיה טכנית, לא שולמה האגרה ולא הוסדר פטור עבור האגרה והתיקים נסגרו.
בתאריך כ"ו בכסלו תש"פ (24.12.19) הגיש האיש באמצעות בא כוחו תביעה לפירוק שיתוף, תביעה שפתחה תיק רכוש.
האישה באמצעות באת כוחה הגישה בקשה לדחייה על הסף של התביעה בטענה של חוסר סמכות.
תמצית טענות האישה
לדברי האישה אין אפשרות לכרוך את תיקי התביעה בגלל שלוש סיבות, שלהבנתה כל אחת בפני עצמה מספיקה כדי לשלול את אפשרות הכריכה.
א. תביעת הגירושין הוגשה מכוח סעיף 4 א לחוק השיפוט, היות ומרכז חייו של האיש היה בחו"ל ולא היתה לו זיקה משמעותית לארץ.
ב. לא הוגשה תביעת רכוש כרוכה לתביעת גירושין.
ג. תיקי התביעה שנפתחו ביום ח' בטבת תשע"ח (25.12.17) נפתחו בהוראת בית הדין ולא על פי בקשת הצדדים, ובנוסף, התביעה נזנחה.
לדברי האישה ובאת כוחה, בדיון שהתנהל כלל לא עלו הנושאים הכספיים אלא רק עניין הגט.
בעניין הצדדים התנהל דיון בתאריך כ"ד בסיון תש"פ (16.6.20). בדיון הסכימה באת כוח האישה להליך גישור בלי לוותר על טענת הסמכות.
בית הדין הסכים לבקשת באת כוח האישה, מתוך רצון לסיים את ההליכים המשפטיים ללא הסלמה ומתוך ראיית טובת הצדדים והקטינים.
אך התברר כי הטענה המקדמית של האישה שלא נזנחה, כאמור לעיל, הפריעה לניהול הליך הגישור, ובמקום שהתיק יסתיים לטובת כל הצדדים הנוגעים בדבר בצורה מהירה עם מינימום חיכוך, התברר שהליך הגישור עשוי להסלים את היחסים הרעועים בלאו הכי.
משכך, לאחר עיון בחומר שהוגש לבית הדין כולל כתב התביעה וכתב ההגנה, החליט בית הדין כי הסמכות לדון בעניינים הכרוכים נתונה לבית הדין.
ראשית דבר, בית הדין מתפלא על בקשת האישה ובאת כוחה, הן על עצם ההגשה והן על תוכן הבקשה.
בכתב הבקשה צוין, כאמור לעיל, שבדיון לא עלו ענייניים כספיים, דבר שאינו נכון בעליל. ניתן לומר שרוב הדיון התנהל על העניינים הכספיים השונים, ובנוסף, האישה ובאת כוחה הגישו בקשה לבית הדין לצו עיקול על הדירה, עיין פרוטוקול הדיון מתאריך כ"ו בחשון תשע"ח (15.11.17).
לצערנו הרב, בתיקים מעין אלו, כשהבעל בחו"ל, לעיתים קרובות נמשכים הדיונים זמן רב וגורמים לעגמת נפש ופגיעה בצדדים בכלל ובאישה בפרט.
יש לציין שבא כוח הבעל, מתוך רצון לקדם את סידור הגט ולמנוע פגיעה באישה, עשה מאמצים רבים כדי לקדם את סידור הגירושין כך שגט השליחות סודר תוך כחודש מהדיון, דבר אשר לא מצוי בתיקים מעין אלו.
לבית הדין היה ברור משמיעת דברי האישה ובאי כוח הצדדים, שסידור הגט והסכמת הבעל לגירושין תלויים בניהול כל ההליכים הכרוכים לגירושין בבית הדין, עד הבאה לסיומם, כפי שבא כוח הבעל רמז בדיון עצמו (שורה 38 לפרוטוקול) לאחר שהסכים לסידור גט שליחות ולעשות את המאמצים כדי שהבעל יסכים אף הוא לכך, וזה לשונו:
"נותר לנו רק עניין זניח – יש ויכוח על המזונות".
העלאת עניין המזונות גררה דיון ארוך כשהצדדים מביעים את דעתם בעניין המזונות, השתכרות הצדדים, הרכוש המשותף, שווי הדירה, גובה המשכנתא, האפשרויות השונות לחלוקת הדירה, צו עיכוב היציאה ועוד, כל זאת כאמור לעיל.
לכן, בהסכמת הצדדים, בית הדין ראה צורך לפתוח את תיקי התביעה השונים בסמיכות לסידור הגט, כדי למנוע מצב של עגינות האישה או חששות הלכתיים על הגט וסידור הגירושין ומניעת טענה של גט מוטעה.
בית הדין מתוך רצון למנוע עגינות של האישה ועגינות של נשים נוספות, הסכים לסידור גירושין למרות שהצדדים לא הגיעו להבנות ביניהם, אבל אין ספק שבמקרה שלפנינו ענייני הכריכה היו קשורים בטבורם לסידור הגירושין.
בית הדין רואה לנכון לציין, שיש חשש שאי הסכמה לכריכה של העניינים השונים בנידון דידן תיצור מצב בו בעלים ינצלו את שהותם בחו"ל ויעכבו סידורי גיטין תוך סחיטה של האישה בטענה, גם אם אינה נכונה, שזכויותיהם יקופחו אם הגט יסודר קודם הסדרת העניינים העומדים ביניהם.
באמור לעיל, יש לדחות את טענות ב' וג' שהעלתה האישה בדבר חוסר האפשרות לכריכת תיקי התביעה לתיק הגירושין.
בנוגע לטענה הראשונה, גם כאן קובע בית הדין כי טענות האישה ובאת כוחה נאמרות שלא בתום לב, אם נרצה להשתמש בלשון עדינה. כפי שנאמר לעיל, האיש עזב את הארץ לטענתו בעקבות רדיפה של האישה. בלי להיכנס לגופם של הטענות ההדדיות בנושא, ברור לכל מי שמצוי בתיק, שבשעת סידור הגירושין ופתיחת תיקי התביעה, מרכז חיי הבעל היה בארץ, בתו חיה כאן, הוריו ובני משפחתו שעמהם הוא בקשר חיים כאן, ואף יש לו דירה בארץ. לעומת זאת באותה שעה לא היה לו בארה"ב אפילו אישור שהייה.
העובדות הנ"ל סותרות את טענת האישה ובאת כוחה שלאיש אין זיקה לארץ, ומאחר וכפי הנראה הדברים הנ"ל ידועים לאישה ובאת כוחה, ואף נאמרו בדיון שהתקיים בעניין הצדדים, לא ניתן לראות בטענה זו כאילו נטענה בתום לב. אמנם הדברים הנ"ל נאמרו בחלק של הדיון הרכושי, שכפי הנראה מהטענות האחרות, אותו חלק "נשמט מזיכרונה" של האישה ובאת כוחה, אך בכל אופן, ראוי שטענה זו לא היתה עולה.
כמו כן על סמך האמור בפרוטוקול הדיון מתאריך כ"ו בחשון תשע"ח (15.11.17) הקדים האיש באמצעות בא כוחו את האישה, ופתח בבית הדין תביעת רכוש קודם שהאישה ניגשה לבית המשפט.
לאור כל האמור לעיל, בית הדין קובע שהסמכות לדון בענייני הרכוש נתונות לבית הדין.
ניתן לפרסם לאחר השמטת הפרטים המזהים.
ניתן ביום כ"ו בסיון התש"פ (18/06/2020).
הרב דניאל אדרי – אב"ד הרב אלעד עלי הרב משה זאדה
