מאגר פסקי דין

פסק דין

לפני בית הדין פרשה כאובה שאין דרך לכנותה אלא "פרשת האב העגון למרכז הקשר".

הצדדים התגרשו כדמו"י לפני למעלה מ 7 שנים, ולהם בת אחת, כיום כבת תשע.

שבעה ימים לפני שהתגרשו, הגיעו הצדדים להסכם גירושין בו הוסכם כי "בשלב זה" יתקיימו זמני השהות של האב עם בתו במרכז הקשר.

"שלב זה" נמשך עד עצם היום, והאב ובתו עגונים למרכז הקשר זה למעלה משבע שנים. זמני השהות כללו מפגש חד שבועי בן שעה לכל היותר, לפי אילוצי מרכז הקשר. דומה שאין צורך להרבות במילים באשר לנזק שנגרם לבת.

בעניינם של הצדדים התקיימו ארבעה עשר דיונים, הוגשו למעלה משלושים וחמישה תסקירים ודוחות שונים, ללא שנצפתה כל התקדמות בקשר האב עם בתו, וכך מוסיפים זמני השהות להתקיים במרכז הקשר.

האב – ללא עבר פלילי. מודה שבעבר ניסה לצלם קרובת משפחה בסיטואציה אישית, וכן במשך מספר פעמים צפה דרך חור המנעול בסיטואציות אישיות של קרובות משפחה. כל האירועים היו ללא מגע, למעט פעם אחת ואולי שתים שגם בהן המגע לא כלל אקט מיני. כנגד האב נפתח תיק שנסגר מחוסר ראיות. מעולם לא הוגש כנגדו כתב אישום.

האם – על רקע מעשי האב דרשה האם כי זמני השהות יתקיימו במרכז הקשר, וזאת מפני החשש לפגיעה בבת המשותפת.

לאחר כמה וכמה תסקירים וחוות דעת שונות, הוחלט להפנות את האב לאבחון מסוכנות דרך המכון הישראלי להערכת מסוכנות.

בית הדין סבר שבשלב ראשון יהיה נכון לקיים את זמני השהות בלווית אדם נוסף, דבר שיאפשר התפתחות קשר בין האב לבתו.

בהמשך להפניה, התקבלה חוות דעת המכון הישראלי להערכת מסוכנות ולהלן מסקנותיה:

"ההתרשמות היא כי מדובר בנבדק בעל אישיות מורכבת. מצד אחד יש לו יכולות מנטליות וקוגניטיביות משמעותיות המאפשרות שליטה עצמית. מצד שני יש חלק המסרב להכיר במורכבות המרכיב הרגשי והמיני (הבריא כפי הנראה) בהתנהלותו. היות וכך הוא מסרב לטיפול המוצע לו ועוסק בטיפול ע"פ שיקול דעתו. חלק מטיפול זה הוא טיפול עצמי (התנזרות) חלק אחר הוא פניה למטפלים פרטניים. טיפול זה הוא חשוב ומשמעותי בחלק הרגשי אך הוא אינו נוגע ישירות במניעת עבירות מין. מנקודת מבט מקצועית, אין באלה די כדי להוריד בצורה משמעותית את הסיכון הנובע מאדם שפגע מספר פעמים.

על כן האפשרות המועדפת לטובת האב ולטובת הילדה היא אפשור קשר הולך וגדל בין [פלוני] לבתו אך תמיד תחת נוכחות בקרה של מבוגר אחראי. נראה כי מרכז קשר הוא אפשרות אחת ומבוגרים אחרים כמו הוריו ואחיותיו הם אפשרויות נוספות לאחר בדיקה מתאימה של גורמי הרווחה. נראה כי במפגשים בהם יש מבוגר נוסף הסכנה לפגיעה בבתו תהיה קטנה מאד.

המלצות

• הגדלה הדרגתית של כמות המפגשים במרכז קשר ומעבר למפגשים מחוץ למרכז הקשר. כל המפגשים יחד עם מבוגר נוסף או מבוגרת נוספת שעברו אישור של גורמי רווחה. זאת במטרה להגיע תוך 3-6 חודשים למצב של קשר המקביל לקשרים המקובלים בין אב לבתו כאשר האם היא המשמורנית הראשית (1-2 מפגשים בשבוע, סוף שבוע אחת לשבועיים וחגים ע"פ חלוקה).
• אמירה מרתיעה חד משמעית של בית הדין ל[פלוני] כי אסור לו לבצע כל מעשה מיני או בעל גוון מיני או פולשני כלפי כל אדם אחר אלא לאחר שברור שהענין מותר הלכתית וכן קיבל אישור לכך מהאדם השני. במידה ומדובר בקטין או קטינה, חייב הנבדק לבקש ולקבל אישור מהוריו. צריך להבהיר כי מדובר באיסורים הלכתיים וחוקיים.
• למען הורדת המסוכנות מתבקש [פלוני] לעדכן כל בת זוג עתידית במעשיו בעבר.
• מתן אפשרות לפגישות חופשיות בליווי בני משפחתו, בלי האם או מי מטעמה כדי לאפשר לאב למצות את הזמן עם בתו וליצור איתה קשר הורי בריא ככל שהדבר ניתן עם פיקוח.
• המלצה ל[פלוני] לקבל הדרכה הורית בגלל חוסר נסיונו.
• המלצה נוספת ל[פלוני] לעשות טיפול יעודי לעברייני מין אצל גורמים המיומנים בכך לשם הגדלת השליטה שלו בדחפים ובצרכים המיניים שלו. זאת בהתאם להנחיות שקיבל ויקבל בלי לנסות לנהל את ההליך. לאחר טיפול כזה אפשר יהיה לבחון אפשרויות למפגשים בלי בקרה צמודה.
• ביצוע הערכת מסוכנות נוספת עוד כחמש שנים או כאשר משתנים התנאים (כמו למשל זוגיות נוספת של [פלוני]). כדי לבחון את המצב לאור התפתחותה של הילדה ושינויים במצבו של האב.

מסקנות

שקללתי את מכלול המידע שעמד לרשותי אשר כלל מסמכים משפטיים וטיפוליים, ראיון קליני, מספר כלי הערכה מובנים ושיחות עם אנשים נוספים.

 לאור כל אלה הגעתי למסקנה המקצועית כי המסוכנות המינית הנובעת מ[פלוני] לביצוע חוזר של עבירות מין כלפי בתו כאשר הם נמצאים בחברת מבוגר נוסף היא נמוכה."

בתאריך כ"ז באייר תשפ"א (09.05.2021) הוחלט לקבל את המלצת המומחה, וכי שירותי הרווחה יפעלו לאלתר לביצוע המלצת המומחה ויאתרו אדם ששירותי הרווחה רואים אותו ככשיר להתלוות לאב בזמן קיום הסדרי השהות.

שירותי הרווחה לא הצליחו לאתר אדם כזה, ובהמשך להודעתם התקיים דיון נוסף בתאריך ו' בניסן תשפ"ב (07.04.2022)

לדיון זומנו הורי האב […]. ההורים הביעו הסכמתם לפקח על בנם בעת קיום זמני השהות עם הבת. ביה"ד הבהיר להורים את תפקידם והם נשאלו מספר שאלות בעניין זה ע"י ב"כ הצדדים.

עו"ס לסדרי דין התבקשה לדווח עד לתאריך 01.05.2022 אימתי יהיה ניתן להוציא את המפגשים בין האב לבתו מחוץ למרכז הקשר ולקיימם בפיקוח.

בנוסף התבקשה לזמן את הורי האב וליתן חוו"ד האם היא סבורה כי יש מניעה כלשהי שהם יפקחו על האב בזמן קיום המפגשים.

עו"ס לסדרי דין העלתה חשש כי ההורים אינם מודעים מספיק לאחריותם. בהמשך להודעתה הופנו גם ההורים לאבחון במכון הישראלי להערכת מסוכנות.

בהמשך להפניה זו התקבל דוח המטפל כדלקמן:

"לפי הדיווח של מרכז פסגה, [פלוני] נמצא בטיפול אפקטיבי. הוריו של [פלוני] שניהם אנשים נורמטיביים ללא עבר פלילי. בשתי השיחות שעשינו עלו והובהרו פרטי העבירות שנעשו כאשר בפעם השניה זה היה מפי הפוגע. כמו כן הובהר היטב תפקיד ההורים כמפקחים ומגינים על נכדתם הקטינה כאשר היא בחברת אביה. להתרשמותי כעת, שני ההורים, יחד ולחוד, יוכלו לפקח ולדאוג לרווחתה של הקטינה בצורה מלאה ומתאימה.

בברכה,

דרור אורטס-שפיגל

מנכ"ל המכון הישראלי להערכת מסוכנות.

MASW – מעריך מסוכנות"

בית הדין ביקש את התייחסות הצדדים לדוח המטפל, ובהמשך להתייחסותם הוחלט בתאריך ט"ז בטבת תשפ"ג (09.01.2023) כדלקמן:

"לא מצאנו בעמדת האם כל טעם ענייני ומשנבחנו הדברים על ידי מכון פסגה ועל ידי מנכ"ל המכון הישראלי להערכת מסוכנות ובהמשך להחלטותינו הנ"ל מוחלט כי מעתה  תקיימו מפגשים של האב עם בתו מחוץ למרכז הקשר בליווי מבוגר נוסף כאמור בשתי חוות הדעת.

זמני המפגשים יהיו הזמנים הנוכחיים.

האב יאסוף את בתו בלוויית אחד מהוריו וישיבם למרכז הקשר.

הצדדים יעדכנו תוך שלושים יום על קיום המפגשים."

בהמשך להחלטה זו התקבלה הודעת שירותי הרווחה, לפיה יש צורך בהכנה נוספת על מנת להוציא את זמני השהות ממרכז הקשר.

בית הדין ביקש שתינתן קדימות לענין, לשווא.

בתאריך א' באדר תשפ"ג (22.02.2023) נקבע דיון נוסף, אליו זומנה עו"ס לסדרי דין ובסופו הוחלט כדלקמן:

"בתאריך ט"ז בטבת התשפ"ג (09.01.2023) הוחלט על ידינו כי מעתה  יתקיימו מפגשים של האב עם בתו מחוץ למרכז הקשר בליווי מבוגר נוסף כאמור בשתי חוות הדעת של המרכז הישראלי למסוכנות.

זמני המפגשים יהיו הזמנים הנוכחיים.

האב יאסוף את בתו בלוויית אחד מהוריו וישיבם למרכז הקשר.

החלטה זו באה לאחר שנים של דיונים במהלכן פגש האב את בתו במרכז הקשר בלבד.

בשנים אלו נבחנה מסוכנות האב לבתו וכאמור לעיל לאחר אבחונים שונים הוחלט כנ"ל.

צו ראשון לתסקיר הוצא בתאריך 07/2016.

לדיון הנוכחי זומנה עו"ס לסד"ד והתברר כי נסיבות ביורוקרטיות גורמות לעיכוב החלטתנו הנ"ל.

בית הדין מביע פליאתו על התנהלות שירותי הרווחה. דומה כי לאחר למעלה משש שנים בהן האב פוגש את בתו במרכז הקשר ניתן לצפות לזירוז הטיפול על מנת לאפשר קשר מיטיב יותר בין האב לבתו."

בהמשך להחלטה זו הוגשו דוחות נוספים של שירותי הרווחה לפיהם האם אינה משתפת פעולה עם שירותי הרווחה, מעבירה מסרים סמויים לקטינה ולמעשה מסכלת את הקשר בין האב לבתו.

עו"ס לסדרי דין המליצה לשלב את המשפחה בטיפול במרכז חירום וכן להורות על הפניית האב להדרכה הורית.

עד כאן תמצית ההליכים.

דיון והכרעה

כאמור לעיל, האב "עגון" למרכז הקשר. התברר שהאם מסכלת את החלטות בית הדין, פועלת ועושה כל תעלול משפטי או אחר למניעת הקשר בין האב לבתו, לצערנו הרב בהצלחה, במשך שבע שנים.

שירותי הרווחה לקו בליקוי מאורות, לא פינו את זמנם לטיפול במקרה כאוב זה, הרבו בבירוקרטיה מיותרת, ובעיקר, עד לאחרונה, לא השכילו להבין שהאם מסכלת את קיום זמני השהות.

לאחר שבע שנים הבינו כי האם מסכלת, וגם אז המלצתם הייתה מאוד לא ממוקדת בלשון המעטה.

האב עבר כמה וכמה אבחונים, ואין מניעה שיפגוש את בתו בלוויית אדם נוסף.

בית הדין לא יוכל לקבל פגיעה עמוקה זו בבת, ונוכח ליקוי המאורות שפקד את שירותי הרווחה אין מנוס מלהוציא לאלתר את זמני השהות ממרכז הקשר.

מוחלט כי האב יפגוש מעתה את ביתו בלווי אחד מהוריו בימים שני וחמישי בין השעות 16:00-19:00. האב ייטול את הבת מבית האם או מהמסגרת החינוכית וישיבה לבית האם.

הטיפול המשפחתי במרכז החירום יתחיל לפי לוחות הזמנים של שירותי הרווחה. כל טיפול יכלול את שני ההורים בשווה.

התנהלות זו של האם הינה פגיעה אנושה בטובת הילדה. דומה כי האם לוקה בראיה חד צדדית, ולשיטתה רק היא זו היודעת את טובתה של הילדה, והיא זו שתיקבע האם ואיך האב יראה את בתו. לדאבון לב גישתה זו זכתה בשלבים מוקדמים, ואף מתקדמים, לתמיכה בחסות שירותי הרווחה. רק לאחר שסירבה האם לשתף פעולה אף עם הרווחה, כי אז חל היפוך בתפיסת הרווחה.

ביה"ד אינו יכול להשלים עם תפיסה זו. נגד עינינו שני דברים: האחד, מתן סעד לאב שאינו זוכה לראות את בתו ללא מרכז קשר, בו ישנה הגבלה משמעותית – הן במסגרת הזמן והן לגבי חופשיות הקשר עם הילדה, וכפי שידוע לכל יושב על מדין. וכמו כן, טובת הילדה היא העומדת לפנינו.

כמו כן, ביה"ד סבור שהגיע העת לחייב את המשיבה בהוצאות משפט בסך 5,000 ש"ח לטובת הצד שכנגד. היה ראוי לחייב בהוצאות גם  על כלוי זמנו של בית הדין, דבר שייבחן לפי התנהלות עתידית של האם.

ככל שהאם תפר החלטה זו, וכמו כן אם לא תשתף פעולה עם החלטות ביה"ד, תחויב בהוצאות נוספות בסך 5,000 ש"ח לאלתר על כל הפרה של החלטת ביה"ד, ובהתאם לשיקול ביה"ד ותטופל בכל חומר הדין.

לצורך כך יוכל להיפתח תיק לפי הליכי ביזיון בית הדין.

כמובן שהשאיפה היא שהאב יוכל לפגוש את בתו בגפו ככל אב, אולם לצורך זאת יש צורך במהלכים נוספים להם מודעים הצדדים היטב.

עותק מהחלטה זו יש לשלוח לעו"ס לסדרי דין.

ניתן לפרסם בהשמטת פרטים מזהים.

ניתן ביום י"ט בשבט התשפ"ד (29/01/2024).

הרב אליהו אריאל אדרי – אב"ד        הרב אבידן משה שפנייר                       הרב אברהם הרוש

עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה