מתי חייב בית דין אזורי לפעול לפי הנחיית בית הדין הגדול ומתי רשאי הוא לומר כי יש מנוע הוא, הלכתית, מלעשות כן?
החלטה א. בפסק דיננו שניתן בט' במרחשוון התשפ"ג (3.11.22) בערעורה של המערערת על פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי פתח תקווה (הרכב ב) קבענו
החלטה א. בפסק דיננו שניתן בט' במרחשוון התשפ"ג (3.11.22) בערעורה של המערערת על פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי פתח תקווה (הרכב ב) קבענו
פסק דין לפני בית הדין מונחים ערעוריהם של האב והאם על החלטות בית הדין הרבני האזורי ירושלים [בדן יחיד, הרב יצחק אושינסקי – אב"ד] בעניין
פסק דין לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי תל אביב (הרכב ז) מיום כ"ד בתשרי התשפ"ב (30.9.21), שלפיו "תביעת הבעל לפירוק
פסק דין א. לפנינו ערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי ירושלים להעביר את עניינם של הצדדים לבית דין רבני אזורי אחר, ולמעשה לקבל את
פסק דין לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי תל אביב [הרכב יא] מיום כ"א בסיוון התשפ"א, (1.6.21) פסק דין שהכריע לגבי איזון
פסק דין לפני בית הדין מונח ערעורו של האיש על החלטת בית הדין האזורי תל אביב [הרכב ח] המבטלת החלטות קודמות של בית הדין, החלטות
פסק דין לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי[1] מיום ג' בשבט התשפ"ב (5.1.22) שבמסגרתו נפסקו דברים מספר שעליהם נסוב הערעור – הפסיקות
פסק דין א. לפנינו עניינו של צו העיקול שניתן בשעתו להבטחת מזונות הקטינה, בת הצדדים, בוטל מכוח אישורן של הסכמות בין הצדדים וחזר וניעור משהתברר
פסק דין לפנינו ערעור האישה על החלטת בית הדין האזורי[1] מיום ב' בטבת התשפ"ב (6.12.21) הקובעת את מועד הקרע בין הצדדים ליום ב' באב התשע"ד (29.7.14).
פסק דין לפנינו ערעור של [פלוני] (להלן: "המערער") על החלטת בית הדין האזורי בנתניה מיום כ"ג באב תשפ"א (1.8.2021) שבה נדחתה תביעתו של המערער להשבת
Copyright 2023 © All rights reserved
הירשמו עכשיו וקבלו את המדריך חינם
בהרשמה אני מאשר לקבל תכנים שיווקים ומידע.