סדרי דין וכללי דיון

החלטה בהחלטה מיום כ"ז באב התשפ"א (5.8.2021) קבעתי כי אף שמן הדין אין מקום לשמוע את ערעורו של המערער, שכן כתב הערעור שהגיש לא הכיל

החלטה רקע והוראה מנהלית בפסק דין שנתתי בי"ח באב התשפ"א (27.7.2021) נדחה על הסף ערעורו של המערער שהוגש לכאורה, כך על פי התיק שנפתח וכך

פסק דין לפניי בקשת האם לרשות ערעור על החלטה בעניין הסדרי השהות. האב, המשיב, קיבל את זכות התגובה ובחר שלא לנצלה. וחבל שכך. עם זאת,

פסק דין לפנינו בקשה למתן הוראות. הצדדים טענו בכתב ובעל פה, והגישו את סיכומיהם. להלן נרחיב בטענותיהם וטיעוניהם. המשותף לכולם הוא, ניסיון להעמיס על 'גווה

החלטה לפנינו בקשה נוספת של המבקש. טרם נסקור את הבקשה נזכיר את האמור בהחלטה קודמת שנתן אחד החתומים מטה ושהמבקש מבקש כביכול להסתמך עליה בבקשתו

החלטה ביום ח' בתמוז התשפ"א (18.6.2021) פסק בית דיננו בערעורה של המבקשת על פסק דינו של בית דין קמא בנוגע לתביעת כתובתה. בפסק הדין נקבע

החלטה לפניי ערעור על החלטות בית הדין הרבני האזורי ירושלים הנוגעות לעניין משמורתו – להלכה ולמעשה – של הקטין בן השש, בנם של הצדדים, והסדרי

החלטה תיק גירושין זה נסגר בהחלטה מנומקת של החתום מטה (החלטה מכ"ד בתמוז התש"ף – 16.7.20 שבמידה רבה גם קיבל בה המערער את מבוקשו שכן

פסק דין לפנינו ערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי חיפה בעניינם של הצדדים שבה נאמר כדלהלן: לפנינו תביעת גירושין שהגישה המבקשת. הצדדים נישאו כדת