חלוקת דירה

החלטה א.         לפנינו ערעור האישה (להלן: המערערת) על החלטת בית הדין הרבני האזורי פתח תקווה מכ"ז באדר התשפ"ג (20.3.23) שבמסגרתה אושר הסכם המכר שכרת כונס

פסק דין א.       לפני בית הדין ערעור על החלטת בית הדין האזורי מיום כ' באב התשפ"א (29.7.21), החלטה שקבעה: התקבלה תגובת האיש בהתאם להחלטה מתאריך

פסק דין הצדדים נישאו כדמו"י בתאריך ….. , ומנישואין אלו נולדו שני הילדים……….. בתאריך 8.1.23 תבעה האישה גירושין, וכרכה לתביעתה את עניין משמורת הקטינים, זמני

החלטה בתאריך 2.4.20 ניתן ע"י ביה"ד פס"ד בעניין רכוש הצדדים, שמסקנותיו: על פס"ד זה הגיש הבעל ערעור לביה"ד הרבני הגדול, וכן הוגשה עתירה לבג"ץ כנגד

פסק דין בפני בית הדין מונחת תביעת האישה לחייב את האיש למכור לה את חלקו בדירת הצדדים בתמורה לקבלת מחצית שווי הדירה כפי שהעריכו השמאי

פסק דין לפנינו ערעור על פסק דין שניתן בבית הדין בירושלים [הדיינים: הרב יצחק אושינסקי – אב"ד, הרב מאיר קאהן והרב יעקב מ' שטיינהויז] ביום

פסק דין רקע – עובדות, עיקרי הטענות וההליכים הקודמים לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי ירושלים[1] שקבע בדעת רוב כי הדירה

פסק דין פסק דין זה מתייחס למחלוקת בנוגע לתוקפו של הסכם הגירושין, ולאופן חלוקת תמורת הדירה הרשומה על שם שני הצדדים. אין חולק כי טרם

פסק דין הערעור שלפנינו הוא על החלטת בית הדין הרבני האזורי ירושלים (הרכב ד) שקבע: א.       כונס הנכסים יערוך שומה לדירה, הצדדים ישלמו את שכר

פסק דין א.         לפנינו ערעורה של המערערת על החלטת בית הדין הרבני האזורי ירושלים מיום י' באדר ב' התשפ"ב (13.3.22), בהרכב שבראשו ראש אבות בתי