עיכוב ביצוע

החלטה א.         לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי ירושלים [הרכב ד] בעניין חלוקת רכושם של הצדדים. המערערת משיגה על קביעתו של

החלטה בפנינו בקשת הנתבעת לעיכוב ביצוע החלטת בית הדין מיום 3.5.23 באשר לפסיקת הוצאות משפט. ברם, עמדת בית הדין היא שההחלטה הנ"ל צודקת לחלוטין. נזכיר

החלטה לפניי בקשתו של המשיב לביטול החלטתי שניתנה במעמד צד אחד והאריכה את ההיתר לשהיית בתם של הצדדים, עם המבקשת – אימה, בקנדה בחודש ימים.

החלטה לפני בקשה נוספת של המערער, לשקול את החלטת ביה"ד שלא לעכב את ביצוע הגט עקב ההערה שנכתבה בהחלטת בג"ץ.[1] אכן למערער קיימת זכות ערעור.

החלטה א.         לפניי בקשת המערער כי אעיין מחדש בהחלטתי הקודמת שלא להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין לגירושין שניתן בעניינם של הצדדים. מסגרתה ההלכתית והמשפטית

החלטה לאחר העיון בתגובת המשיב באתי למסקנה כי אכן יש לדחות את בקשת רשות הערעור שלפניי, שעניינה בעיכוב החלטתו של בית דין קמא [בית הדין

החלטה א.         לאחר העיון בכתב הערעור ובבקשת רשות הערעור ובתשובה להם באתי למסקנה כי דינו של ערעור זה הוא לדחייה על הסף וכי אין אף

החלטה א.         לפנינו ערעור האישה (להלן: המערערת) על החלטת בית הדין הרבני האזורי פתח תקווה מכ"ז באדר התשפ"ג (20.3.23) שבמסגרתה אושר הסכם המכר שכרת כונס

החלטה לפניי ערעור על החלטת אב בית הדין האזורי בירושלים הדוחה את בקשת הפסילה שהוגשה כלפיו. אב בית הדין הבהיר בהחלטתו: ככל שאין הוכחה על

החלטה ההליך שלפני הוא, לעת הזאת, בקשת רשות ערעור שבגדרה מבקשת המבקשת כי יותר לה הערעור על שני מרכיבים בהחלטתו של בית הדין הרבני האזורי