הליכי בר"ע

פסק דין לפנינו ערעור האם (להלן: המערערת) על החלטת בית הדין האזורי בירושלים מיום י"ד באייר תשפ"ב (15.05.2022), שעניינה הסדרי השהות של המערערת עם בנה

החלטה לאחר העיון בתגובת המשיב באתי למסקנה כי אכן יש לדחות את בקשת רשות הערעור שלפניי, שעניינה בעיכוב החלטתו של בית דין קמא [בית הדין

החלטה א.         לאחר העיון בכתב הערעור ובבקשת רשות הערעור ובתשובה להם באתי למסקנה כי דינו של ערעור זה הוא לדחייה על הסף וכי אין אף

פסק דין א.         לפנינו ערעורה של המערערת על החלטת בית הדין הרבני האזורי באר שבע[1] שקבע כי תביעותיו של המשיב הוגשו במועד שבו היה רשאי

החלטה לאחר העיון בבקשת רשות הערעור ובתשובה לה: למבקשת טענות, שבגינן היא מבקשת כי יותר לה לערער, בשני מישורים השלובים זה בזה אך אינם זהים

פסק דין א.         לפנינו ערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי אשקלון (הרכב ב) שניתנה בדן יחיד בכ"ב בשבט התשפ"ג (13.2.23) ושוב בהרכבו המלא של

החלטה א.         לפניי בקשה להרשות ערעור על החלטתו של בית הדין הרבני האזורי פתח תקווה שניתנה לפני כשנה, וכפי שיפורט להלן, למרות הזמן שחלף מאז,

החלטה לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין הרבני האזורי פתח תקווה (בדן יחיד מדייני הרכב א של בית הדין) מיום ל' בשבט

החלטה א.       הובאה לעיוני בקשת האב למתן רשות ערעור שעניינה החלטת בית הדין הרבני האזורי תל אביב בנוגע לסמכותו בעניין הסדרי השהות של ילדי הצדדים