משמורת משותפת

החלטה הצדדים נישאו זה לזה כדמו"י בשנת 2012, ומנישואין אלה נולדו שני ילדים א' (יליד 2013) ור' (יליד 2014). הצדדים התגרשו זה מזה כדמו"י בתאריך

החלטה בפנינו בקשת בא כוח הבעל למתן החלטה, ונראה כי לא הושגה הסכמה כוללת בין הצדדים, זאת חרף האמור בסיומה של החלטת בית הדין מיום

החלטה בתיק זה הוגשו טענות הצדדים בדבר בקשת האם למעבר דירה ממקום מגוריה הנוכחי באזור הצפון לתל אביב. האם טוענת כי היא צריכה לעבור דירה

החלטה בפנינו תביעת אם להסדרת הסדרי שהות ומשמורת. הצדדים גרושים מיום כ"ו בסיון תשע"ד (24.6.14). לצדדים שתי בנות בגילאי שש ותשע. בהסכם הגירושין לא סוכמה

פסק דין הצדדים התגרשו זה מזה כדת משה וישראל בכ"ה באלול תשע"ו (8.9.16). מנישואיהם נולדה הבת [ע'] (ילידת אלול תשע"ד – ספטמבר 2014). מאז הגירושין,

החלטה בפנינו בקשת האב למשמורת משותפת של שלשת הילדים, כאשר האם מבקשת משמורת מלאה כפי המצב כיום. הצדדים התגרשו כדמו"י בתאריך ד' באלול תשע"ו (7.9.16),

פסק דין לפנינו תביעת האב למשמורת משותפת. רקע עובדתי וטענות הצדדים ההורים העומדים לפנינו התגרשו ביום כ' בשבט תשע"ה (09.02.15). בעת גירושיהם היו שנים מארבעת

החלטה בפנינו בקשת המבקשת לעיכוב ביצוע החלטות בית הדין מיום ה' באב תשע"ט (6.8.19), י"ט באב תשע"ט (20.8.19) וכ"א באב תשע"ט (22.8.19). ככלל, הבקשה באה