מזונות תלויים

אחת הסוגיות המרתקות בדיני מזונות ילדים, היא סוגיית "קצבאות", כלומר כאשר מושלמות קצבאות כאלו ואחרות לאחד ההורים בגין הילד, האם יש בכך עילה לפטור את האב מתשלום מזונות, או לפחות להפחית ממנו חלק מהנטל או שמא הנטל מוטל באופן גורף על האב, ואין בעובדה שהאם מקבלת בגין הקטין קצבה כל שהיא, לפטור את האב מתשלום מזונות.

קצבת תלויים

ישנם כמה וכמה סוגי קצבאות וכל קצבה כשלעצמה שווה מאמר, במאמר שלפנינו נדון בשאלה מה דינם של דמי תלויים שאם נכה מקבלת בגין נכותה שלה.

על מנת להבין את הדילמה להלן יובא לשון החוק, בסעיף 200 (ג) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 נקבע כך:

(ג)   היו לנכה תלויים שהם תושבי ישראל, תשולם לו בעדם, נוסף על קצבה חודשית מלאה, תוספת תלויים כדלהלן:

(1) בעד בן זוג שהכנסתו אינה עולה על הסכום הנקוב בפרט 1 שבלוח ט' – 12.5% מהסכום הבסיסי;

(2) בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים – 10% מהסכום הבסיסי; לענין זה, "ילד" – כהגדרתו בסעיף 238.

כלומר, מצד אחד ברור כי הקצבה משולמת בגין הילד, שכן אם לא היה לנכה ילד ממילא לא היה מקבל את התוספת, אלא שמצד שני החוק קובעת בפירוש כי התשלום משולם לנכה עצמו ולא לילד, מה שאומר שמדובר בהכנסה של נוספת של הנכה.

כעת השאלה שעומדת לדיון הינה, כאשר יש אם נכה, והביטוח הלאומי מוסיף לה על קצבת הנכות שלה סכום נוסף מפני שלאם הנכה יש גם ילד נכה, האם האב יכול לדרוש לקזז את הסכום מתשלום המזונות שהאב משלם ?

כפי שנראה להלן אין תמימות דעים בנושא, וקיימות פסיקות וגישות סותרות.

גישת בית הדין הרבני הגדול

בית הדין הרבני הגדול[1] כאשר עסק בסוגיה, קבע כך:

"ומה שדנו שם בפסק הדין לעניין ניכוי מה שמקבלת האם במסגרת קצבת הנכות, גם דבר זה אינו מדויק. הסכום שהאב מתחייב עבור מזונות ילדיו, אינו מגלם את כל סכום העלות של החזקת הילדים. האם, בהיותה עובדת, מוסיפה גם מדילה ודואגת לרווחתם. כאשר האם נכה ואינה מסוגלת לעבוד, וכאשר תלויים בה שני ילדים, משלם המל"ל בגין נכותה סכום מסוים, כאשר סכום זה מחושב גם בהתאם לכמות הילדים שבמשמורתה, מתוך כוונה לספק צרכיה. סכום זה לא בא כ'תחליף לחיוב האב' אלא כ'תוספת לחיוב האב', שהרי מה שהשתנה הוא העובדה שהאם אינה יכולה מעתה לצאת ולעבוד, ועל כורחך התשלום של המל"ל הוא כתחליף למה שהאם הייתה נותנת לילדיה לו היתה עובדת, וכעת בהיותה נכה אינה יכולה לעבוד"

בית הדין הגדול באותו פסק דין גם מפנה לפסיקת בית המשפט לענייני משפחה[2] שנקט בגישה דומה שקבע כך:

בהתאם לפסיקת בית המשפט המחוזי, במקרים בו תוספת התלויים משולמת לאם מכוח נכותה היא, אין מקום לזקוף קצבה זו על חשבון דמי המזונות בו מחויב האב (שאינו זכאי לקצבת נכות) שכן הקצבה ניתנה לאם חלף משכורת (ר' עמ"ש (מחוזי חיפה) 51826-11-12 א.ג. נ' מ.ג. (נבו, 9.10.13)). כך גם אין מקום להורות על העברת מחצית מתוספת התלויים המגיעה לאם מכוח נכותה לידי האב, מקום שבו המשמורת על הקטינים נתונה לאב (ר' עמ"ש (חי') 7011-08-13 ג.נ. נ' נ.ג. (נבו, 12.1.14)).

גם בית הדין הרבני האזורי בתל אביב[3] נקט בגישה דומה, וכך מנמק את פסק דינו:

בית הדין מקבל את הטענה שקצבת התלויים של האם אינה מתקזזת מהמזונות, והיא קצבה שנועדה לסייע לאם הנכה עקב מצבה. אין הדבר דומה לקצבת תלויים של האב שהיא במפורש נועדה להחליף את חיוב המזונות שלו ואין כפל תשלומים. זה בנוגע לטענה העיקרית מבחינת בית הדין שיש כאן תשלום כפול לבת מביטוח לאומי ומהאב.

גישה הפוכה

לעומת הגישה האמורה, ישנם בתי דין שכתבו את ההיפך הגמור ולהלן דוגמה, בית הדין הרבני באשדוד[4] למשל קבע כי גם קצבת תלויים שהיא בגין נכות האם מתקזזת ממזונות, וכך נומקה ההחלטה:

בהקשר קצבת התלויים יצוין, כי ב"כ האישה טען שבניגוד להחלטת ביה"ד מיום 8/3/2020, אין להביא בחשבון את קצבת התלויים המועברת לידי האם כחלק ממזונות הקטינים.

ביה"ד דוחה טענה זו, שכן ברי שכספים אלה מועברים לאם עבור הספקת צרכי הקטינים, והעברתם לידיה מופסקת עם הגיעם לגיל 18 (או העברת המשמורת), ומדוע זקוקים הקטינים לכפל מזונות?

ככל שיש לקטינים מהיכן לזון, אין לחייב את האב במזונותיהם, ועל אחת כמה וכמה שאין לעשות כן בגין מזונות שעיקרם מדין צדקה.

הנחיה כזו או אחרת, אם קיימת, באשר לכספי תלויים ביחס לחיוב במזונות, אינה באה בניגוד להלכה ולשכל הישר, ומסתבר שגם אם יש הנחיה בענין זה, הרי שמטרתה להימנע ממצב של תשלומי יתר, והרצון למצות את יכולות הצדדים בטרם תשולם קצבה כזו או אחרת, ודבר זה אינו מענייננו.

גישה דומה התקבלה גם בפסיקת בית הדין הרבני האזורי בירושלים[5] שכתב כך:

טענת האב על קצבת התלויים שמקבלת האם, לא יכולה להתקבל ביחס לבת שמתחת לגיל שש, כמבואר באבן העזר סימן עא סעיף א שהאב חייב לזון את הילדים עד גיל שש למרות שיש לילדים נכסים. ביחס לבן שמעל גיל 6, אמנם האב לא חייב במזונות הילדים כאשר יש לילדים נכסים, אך עולה הצורך לבחון האם די בקצבה כדי לספק את כל צורכי הילדים.

……

בית הדין מעריך את חלק הילדים במדור ובהוצאות המדור בזמני השהות של הילדים אצל האם, בסך של 1,800 ₪. נמצא שלאם הוצאות עבור הילדים בסך של 3,400 ₪ לחודש. מהסך האמור יש לנכות סך של 1,900 ₪ המתקבלים מקצבת התלויים ויכולים לסייע לאם לזון ולכלכל את הילדים. על כן מחייב בית הדין את האב לשלם לאם סך של 1,500 ₪ לחודש עבור מזונות שני הילדים.

כאמור במאמר קצר זה, סקרנו גישות שונות של בתי הדין הרבניים המתייחסים לקצבת תלויים שמתקבלת בגלל נכותה של האם, כפי שנכתב בתחילת הדברים ישנם עוד סוגים רבים של קצבאות שיש לדון האם אפשר להפחית אותם מדמי מזונות כגון קצבת נכות בגין ילד נכה, כאשר ההוצאות הריאליות של הילד הנכה נמוכים מגובהה הקצבה, או קצבת תלויים כאשר שני ההורים נכים ועוד סוגיות רבות שבעזרת ה' יסקרו במאמרים הבאים.

אם עדיין לא הצטרפת לקבוצת הווצאפ שלנו "לנצח ברבני" הנך מוזמן להצטרף כעת – לחץ כעת כאן

[1] פסק דין בית הדין הרבני הגדול ירושלים תיק מס' 1277634/1 מפי כבוד הדיינים: הרב שלמה שפירא, הרב צבי בן יעקב, הרב דניאל אדרי מיום כ"ט בכסלו התשפ"א (15/12/2020).

[2] ביהמ"ש לע"מ פ"ת (תמ"ש 44756-12-17 פיסקה 18):

[3] החלטת בית הדין הרבני האזורי תל אביב יפו תיק מס' 1251069/8 מפי כבוד הדיינים: הרב ישראל שחור, הרב דניאל כ"ץ, הרב נפתלי הייזלר מיום כ"ד בתשרי התשפ"א (12/10/2020).

[4]  החלטת בית הדין הרבני האזורי אשדוד בתיק מס' 20961/8 מפי כבוד הדיינים הרב מיכאל צדוק – אב"ד, הרב אריאל שוייצר, הרב עידו שחר מיום י' אדר התשפ"א (22/02/2021).

[5] החלטת בית הדין הרבני בירושלים, תיק מס'  1354234/16 מפי כבוד הדיינים: הרב מאיר פרימן – אב"ד, הרב דוד בירדוגו, הרב יצחק רבינוביץ מיום ה' בטבת התשפ"ד (17/12/2023).