המונח תביעת שלום בית, נתפס כפרדוקס, שלום בית עושים בכיף לא בתביעות, כך יודע לדקלם כל עלם צעיר, גם אם הוא עצמו עדיין רחוק מגיל הנישואין.
אז מה זה באמת תביעת שלום בית ?
ננסה לענות בקצרה:
על פי הדין העברי מערכת הנישואין יוצרת מחויבות הדדית בין בני זוג, בני הזוג חייבים להיות נאמנים אחד לשני, הבעל מתחייב לפרנס ולדאוג לכל מחסורה של האישה ואילו האישה מתחייבת להחזיק את עול הבית, לכבס, לבשל, לגדל את הילדים ולדאוג לצורכם.
אין ספק כי אצל רוב הזוגות החלוקה אינה סימטרית, יש בעלים שמכבסים וישנם נשים שמפרנסות, כל עוד חיי הנישואין זורמים על מי מנוחות, זכותם של בני זוג לנהל את חייהם בדיוק איך שהם מבינים.
אלא שלפעמים שאחד מבני הזוג, מסיבותיו שלו מחליט לפרק את קשר הזוגיות ובוחר להתגרש, ואילו הצד השני אינו מכבד את ההחלטה ומבקש להחזיק בקשר הנישואין ואינו מוכן לקבל את התכתיב לגירושין, הדין העברי מכיר בזכות האדם לחירות ולפירוק הנישואין מצד אחד, אולם מקדש את מערכת הנישואין מצד שני.
האיזון בין שני הערכים הסותרים לכאורה יהיה בחינת כל מקרה לגופו, כשאם ימצא הצד הדורש גירושין צודק בדרישתו כגון שיטען טענות המצדיקות גירושין (עילות גירושין בלשון המקצועית) למשל שחווה אלימות, או שהצד השני בגד וכד', אזי תביעתו לגירושין תתקבל. אולם אם היה ואין לרוצה להתגרש נימוק מוצדק, אלא שהכיר אישה אחרת, או שסתם כך ללא סיבה אינו רוצה יותר בקשר הנישואין הרי שתביעתו תידחה ואזי זכאי הצד השני לדרוש שלום בית.
קבלת תביעת שלום בית גם אם לא תביא שלום בית בפועל, תהיה בעלת השלכות כלכליות רחבות, כך למשל משמעות אישה הזכאית לשלום בית כי על בעלה לפרנס אותה (מעבר למזונות הילדים) ברמת החיים לה הורגלה (בניגוד למזונות הילדים שהחיוב הוא רק כדי צורכם קרי מזונות בסיסיים) כולל זכות מגורים בלעדית גם בדירה משותפת ועוד זכויות רבות.
מעטים הן תביעות שלום הבית שמתקבלות, שכן למרבה הצער תביעות שלום בית רבות מוגשות מטעמי טקטיקה ולפעמים מתוך ניסיון סחטנות, כך שתביעת שלום בית נבחנת על ידי בית הדין הרבני בשבע עיניים, אולם אין ספק כי במקום שתביעת שלום בית מוגשת באופן מקצועי וכנה יש לה סיכוי להתקבל
